#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בית כנסת נטמא בנגעים? (פרט כשיש וכשאין בית דירה).	"כשיש נטמא.<p></p><p dir=""rtl"">כשאין, מח' ר""מ ורבנן.</p>"	יומא דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירת הברייתות האם בית הכנסת נטמא בנגעים ? (3)</p><p dir='rtl'>וכאיזה תירוץ הכריחו למסקנא ?	הא ר&quot;מ והא רבנן.</p><p dir='rtl'>הא כשיש בית דירה והא כשאין.</p><p dir='rtl'>דכפרים נטמא, דכרכים לא.</p><p dir='rtl'>והקשו דבברייתא תניא דאינו נטמא בנגעים עד שחלקו לגמרי ומכיר כל אחד חלקו. וא&quot;כ גם דכפרים אין לו להטמא. וע&quot;כ הא ר&quot;מ והא רבנן.	יומא דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמרו בגמ' דבית הכנסת דכרכים אינו מטמא בנגעים דאין לו בעלים. והקשו מהא דאמר ר' יהודה דלא שמע שלא יטמא בירושלים אלא מקום מקדש בלבד. ומשמע דבית כנסת שבירושלים מטמא. מה התי' ?	ה&quot;ק, לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד. ובכלל זה בית כנסת.	יומא דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעם מחלוקת ר' יהודה ורבנן אי בתי ירושלים נטמאים בנגעים, ואיזה תנא הובא לכל צד ?	אי ירושלים נתחלקה לשבטים.</p><p dir='rtl'>דלר' יהודה נתחלקה, וכמ&quot;ד דעיקר המקדש בחלקו של בנימין, והמזבח בחלקו של יהודה.</p><p dir='rtl'>ולחכמים לא נתחלקה, וכמ&quot;ד דלא היו משכירים בתים בירושלים.	יומא דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנ&quot;ל שזכה בנימין להעשות אושפיזכן לשכינה, ומדוע זכה ?	"שנאמר ובין כתפיו שכן.<p></p><p dir=""rtl"">ועל שהיה מצטער לבלוע את רצועת יהודה שבה מזבח בנוי, שנאמר חופף עליו כל היום.</p><p dir=""rtl"">[ובסוטה איתא בגלל שירד לים ראשון].</p>"	יומא דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם משכירים בתים או מיטות בירושלים, ומה נהגו משום כך ?	למ&quot;ד דירושלים לא נתחלקה לשבטים לא היו משכירים בתים, ולר&quot;א בן צדוק אף לא מיטות.</p><p dir='rtl'>ולפיכך המארחים נוטלים עורות קדשים בזרוע.	יומא דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנ&quot;ל שאין א&quot;י מטמאה בנגעים עד שיכבשוה ?</p><p dir='rtl'>ומנ&quot;ל דעד שיהא כל אחד מכיר את שלו ?	שנאמר לאחוזה.</p><p dir='rtl'>ונאמר אשר לו הבית, שמיוחד לו.	יומא דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נפסל כה""ג <b>אחר תמיד של שחר</b>, במה מחנכים את הכהן האחר, הרי עבודת יוה""כ בד' בגדים ? (3)"	"א. למ""ד דאבנט כה""ג ביוה""כ חלוק משל כהן הדיוט באבנט.<br>ב. לובש שמונה בגדים ומהפך בצינורא, וכר""ה דזר חייב ע""ז חטאת.<p dir=""rtl"">ג. עבודתו מחנכתו, וכמו הכלים בזה""ז.</p>"	יומא דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ע&quot;י מה נתקדשו כלי שרת בזמן משה ובזה&quot;ז ?	בזמן משה משיחתן מקדשתן, בזה&quot;ז עבודתן.	יומא דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממה עשוי אבנט של כה&quot;ג כל השנה וביוה&quot;כ ?</p><p dir='rtl'>וממה של כהן הדיוט ?	כה&quot;ג כל השנה של כלאיים, יוה&quot;כ של בוץ.</p><p dir='rtl'>של כהן הדיוט מח' אי של בוץ או כלאים.	יומא דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סברו להוכיח דרבי ס&quot;ל דאבנט כהן הדיוט הוא כשל כה&quot;ג בכל השנה, מהא דתניא דאין בין כהן גדול להדיוט אלא אבנט. מה הראייה ?</p><p dir='rtl'>ומה דחו ?</p><p dir='rtl'>ומהיכן הוכיחו למסקנא מה דעת רבי ?	דבשאר השנה ההבדל דכה&quot;ג בשמונה וכהן הדיוט בד'. וע&quot;כ הכוונה ביוה&quot;כ, ובזה אמר רבי דאין של כהן הדיוט כשל כה&quot;ג ביוה&quot;כ, אלא כלאיים כשל כה&quot;ג כל השנה.</p><p dir='rtl'>והוכיחו מהא דאמר רבי דא&quot;א לפרש ד'ילבש' קמ&quot;ל שילבש את בגדי כה&quot;ג ביוה&quot;כ, דהאבנט חלוק. הרי דאבנט כהן הדיוט הוא כלאיים כשל כה&quot;ג כל השנה.	יומא דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ילבש על בשרו, מה בא לרבות ילבש לר' יהודה ולר' דוסא ולרבי, ואלו ב' תשובות השיב רבי על דברי ר' דוסא ?	לרבי יהודה לרבות מצנפת ואבנט דלא כתיבי.</p><p dir='rtl'>לר' דוסא לרבות בגדים שנשתמש בהם כה&quot;ג ביוה&quot;כ.</p><p dir='rtl'>ולרבי לרבות את השחקים.</p><p dir='rtl'>והשיב רבי דהם חלוקים באבנט, ועוד דבגדים שנשתמשה בהם קדושה חמורה תשתמש בהם קדושה קלה. 	יומא דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הכוונה במה שריבה רבי בתרומת הדשן את השחקים ?	"לרש""י שאפשר גם בשחקים.<p></p><p dir=""rtl"">והביא די""מ דדווקא בשחקים, משום דבגדים שבישל בהם קדירה לרבו וכו'.</p><p dir=""rtl"">ודחה רש""י דזה רק בהוצאת הדשן, אבל התרומה שהיא בכף אחת אינה מלכלכת.</p>"	יומא דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מפרשינן לקרא ד'והניחם שם.' לר' דוסא, ולרבנן ?	לר' דוסא - שלא ישתמש בהם שנה אחרת, אבל ראויים לכהן הדיוט.</p><p dir='rtl'>לרבנן - שטעונים גניזה.	יומא דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אירע פסול בכה&quot;ג ונתמנה אחר תחתיו, ושב הראשון למקומו, מה דין השני לר&quot;מ ולר' יוסי ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין אם עבד בדיעבד ?</p><p dir='rtl'>ומה עושים אחר מיתת הראשון ומאי קמ&quot;ל ?	"לר""מ מצוות כהונה גדולה עליו.<p></p><p dir=""rtl"">לר' יוסי אינו כהן גדול משום איבה, ולא הדיוט דאין מורדין.</p><p dir=""rtl"">ומ""מ אם עבד בדיעבד עבודתו כשרה.</p><p dir=""rtl"">ואחר מיתת הראשון ממנים את השני, ולא אמרינן דהו""ל צרה מחיים.</p>"	יומא דף יב		
